הציל

הציל

Hebrew

Root
נ־צ־ל‎

Verb

הִצִּיל • (hitsíl) (hif'il construction)

1. To save, to rescue.
   • 2010 July 31, Ariel Noy, “מכשיר בו משתמשים בלחימה הציל חייו של תינוק” (makhshír bo mishtam'shím bil'khimá hitsíl khayáv shel tinók, “Device used in battle saves infant's life”), in וואלה!‎.

Conjugation

Conjugation of הִצִּיל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַצִּיל‎ action noun: הַצָּלָה‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִצַּלְתִּי‎		הִצַּלְנוּ‎
	second	הִצַּלְתָּ‎	הִצַּלְתְּ‎	הִצַּלְתֶּם‎	הִצַּלְתֶּן‎
	third	הִצִּיל	הִצִּילָה‎	הִצִּילוּ‎
present		מַצִּיל‎	מַצִּילָה‎	מַצִּילִים‎	מַצִּילוֹת‎
future	first	אַצִּיל‎		נַצִּיל‎
	second	תַּצִּיל‎	תַּצִּילִי‎	תַּצִּילוּ‎	תַּצֵּלְנָה‎1
	third	יַצִּיל‎	תַּצִּיל‎	יַצִּילוּ‎	תַּצֵּלְנָה‎1
imperative		הַצֵּל‎	הַצִּילִי‎	הַצִּילוּ‎	הַצֵּלְנָה‎1
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

Synonyms

• הוֹשִׁיעַ‎ (hoshía')

Anagrams

• צ׳ילה‎