הפשיט

הפשיט

Hebrew

Root
פ־שׁ־ט‎

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /hifˈʃit/

Verb

הִפְשִׁיט • (hifshit) (hif'il construction)

1. (transitive) to undress (someone else)

Conjugation

Conjugation of הִפְשִׁיט (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַפְשִׁיט‎ action noun: הַפְשָׁטָה‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִפְשַׁטְתִּי‎		הִפְשַׁטְנוּ‎
	second	הִפְשַׁטְתָּ‎	הִפְשַׁטְתְּ‎	הִפְשַׁטְתֶּם‎	הִפְשַׁטְתֶּן‎
	third	הִפְשִׁיט	הִפְשִׁיטָה‎	הִפְשִׁיטוּ‎
present		מַפְשִׁיט‎	מַפְשִׁיטָה‎	מַפְשִׁיטִים‎	מַפְשִׁיטוֹת‎
future	first	אַפְשִׁיט‎		נַפְשִׁיט‎
	second	תַּפְשִׁיט‎	תַּפְשִׁיטִי‎	תַּפְשִׁיטוּ‎	תַּפְשֵׁטְנָה‎1
	third	יַפְשִׁיט‎	תַּפְשִׁיט‎	יַפְשִׁיטוּ‎	תַּפְשֵׁטְנָה‎1
imperative		הַפְשֵׁט‎	הַפְשִׁיטִי‎	הַפְשִׁיטוּ‎	הַפְשֵׁטְנָה‎1
notes		Uncommon in Modern Hebrew.