העיר

העיר

Hebrew

Etymology 1

Root
ע־ו־ר‎

From the root ע־ו־ר‎ (`-w-r), using the hif`il conjugation.

Verb

הֵעִיר • (he'ír) (hif'il construction)

1. (transitive) To wake, awaken, wake up.

Usage notes

• (wake): The corresponding intransitive verb is הִתְעוֹרֵר‎ (hit'orér, “to wake up”), from the same root but using the hitpa`el conjugation.

Conjugation

Conjugation of הֵעִיר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָעִיר‎ action noun: הֶעָרָה‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵעַרְתִּי‎		הֵעַרְנוּ‎
	second	הֵעַרְתָּ‎	הֵעַרְתְּ‎	הַעַרְתֶּם‎1	הַעַרְתֶּן‎1
	third	הֵעִיר	הֵעִירָה‎	הֵעִירוּ‎
present		מֵעִיר‎	מְעִירָה‎	מְעִירִים‎	מְעִירוֹת‎
future	first	אָעִיר‎		נָעִיר‎
	second	תָּעִיר‎	תָּעִירִי‎	תָּעִירוּ‎	תָּעֵרְנָה‎2
	third	יָעִיר‎	תָּעִיר‎	יָעִירוּ‎	תָּעֵרְנָה‎2
imperative		הָעֵר‎	הָעִירִי‎	הָעִירוּ‎	הָעֵרְנָה‎2
notes		Pronounced הֵעַרְתֶּם‎ and הֵעַרְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew. Uncommon in Modern Hebrew.

Conjugation of הֵעִיר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָעִיר‎ action noun: הֶעָרָה‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הַעִירוֹתִי‎		הַעִירוֹנוּ‎
	second	הַעִירוֹתָ‎	הַעִירוֹת‎	הַעִירוֹתֶם‎	הַעִירוֹתֶן‎
	third	הֵעִיר	הֵעִירָה‎	הֵעִירוּ‎
present		מֵעִיר‎	מְעִירָה‎	מְעִירִים‎	מְעִירוֹת‎
future	first	אָעִיר‎		נָעִיר‎
	second	תָּעִיר‎	תָּעִירִי‎	תָּעִירוּ‎	תָּעֵרְנָה‎1
	third	יָעִיר‎	תָּעִיר‎	יָעִירוּ‎	תָּעֵרְנָה‎1
imperative		הָעֵר‎	הָעִירִי‎	הָעִירוּ‎	הָעֵרְנָה‎1
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

Etymology 2

From הַ‎ (ha-) + עִיר‎ (ír).

Noun

הָעִיר • (ha'ír)

1. Singular definite form of עִיר‎ (ír)‎.