העביר

העביר

Hebrew

Root
ע־ב־ר‎

Verb

הֶעֱבִיר • (he'evír) (hif'il construction)

1. (transitive) To hand over, transmit, bring or take across, transfer, pass.

   ‏הוא העביר לה את המלח.‎‎ ― hu he'evír la et hamélakh. ― He passed her the salt.

   ‏ותעבירם להורים באופן אישי.‎‎ ― v'ta'aviram lahorim b'ofen ishi. ― and you will hand them over personally to the parents.

   • Esther 8:2, with translation of the King James Version:

     ‏וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת־טַבַּעְתּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת־מָרְדֳּכַי עַל־בֵּית הָמָן׃‎‎

     wayyāsēr hammeleḵ ʾeṯ-ṭabbaʿăttô ʾăšer heʿĕḇîr mêhāmān wayyittənāh ləmordŏḵāy wattāśem ʾestēr ʾeṯ-mordŏḵāy ʿal-bêṯ hāmān.

     And the king took off his ring, which he had taken from Haman, and gave it unto Mordecai. And Esther set Mordecai over the house of Haman.

Conjugation

Conjugation of הֶעֱבִיר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַעֲבִיר‎ action noun: הַעֲבָרָה‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֶעֱבַרְתִּי‎		הֶעֱבַרְנוּ‎
	second	הֶעֱבַרְתָּ‎	הֶעֱבַרְתְּ‎	הֶעֱבַרְתֶּם‎	הֶעֱבַרְתֶּן‎
	third	הֶעֱבִיר	הֶעֱבִירָה‎	הֶעֱבִירוּ‎
present		מַעֲבִיר‎	מַעֲבִירָה‎	מַעֲבִירִים‎	מַעֲבִירוֹת‎
future	first	אַעֲבִיר‎		נַעֲבִיר‎
	second	תַּעֲבִיר‎	תַּעֲבִירִי‎	תַּעֲבִירוּ‎	תַּעֲבֵרְנָה‎1
	third	יַעֲבִיר‎	תַּעֲבִיר‎	יַעֲבִירוּ‎	תַּעֲבֵרְנָה‎1
imperative		הַעֲבֵר‎	הַעֲבִירִי‎	הַעֲבִירוּ‎	הַעֲבֵרְנָה‎1
notes		Uncommon in Modern Hebrew.