הסב

הסב

Hebrew

Root
ס־ב־ב‎ (s-b-b)

Verb

הֵסֵב • (hesev) (hif'il construction, passive counterpart הוּסַב‎)

1. to cause a change in course or direction
2. to change, alter
3. to convert (clarification of this definition is needed)

   ‏התוכנית הסבה אותו למורה.‎‎ ― The program converted him to a teacher.

4. to cause, bring about, result in
5. (banking) to endorse
6. to recline (sit comfortably)

Conjugation

Conjugation of הֵסֵב (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָסֵב‎ action noun: הֲסָבָה‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵסַבְתִּי‎		הֵסַבְנוּ‎
	second	הֵסַבְתָּ‎	הֵסַבְתְּ‎	הֲסַבְתֶּם‎1	הֲסַבְתֶּן‎1
	third	הֵסֵב	הֵסֵבָּה‎	הֵסֵבּוּ‎
present		מֵסֵב‎	מסיבה / מְסִבָּה‎	מסיבים / מְסִבִּים‎	מסיבות / מְסִבּוֹת‎
future	first	אָסֵב‎		נָסֵב‎
	second	תָּסֵב‎	תָּסֵבִּי‎	תָּסֵבּוּ‎	תָּסֵבְנָה‎2
	third	יָסֵב‎	תָּסֵב‎	יָסֵבּוּ‎	תָּסֵבְנָה‎2
imperative		הָסֵב	הָסֵבִּי‎	הָסֵבּוּ‎	הָסֵבְנָה‎2
notes		Pronounced הֵסַבְתֶּם‎ and הֵסַבְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Conjugation of הֵסֵב (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָסֵב‎ action noun: הֲסָבָה‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הסיבותי / הֲסִבּוֹתִי‎		הסיבונו / הֲסִבּוֹנוּ‎
	second	הסיבות / הֲסִבּוֹתָ‎	הסיבות / הֲסִבּוֹת‎	הסיבותם / הֲסִבּוֹתֶם‎	הסיבותן / הֲסִבּוֹתֶן‎
	third	הֵסֵב	הֵסֵבָּה‎	הֵסֵבּוּ‎
present		מֵסֵב‎	מסיבה / מְסִבָּה‎	מסיבים / מְסִבִּים‎	מסיבות / מְסִבּוֹת‎
future	first	אָסֵב‎		נָסֵב‎
	second	תָּסֵב‎	תָּסֵבִּי‎	תָּסֵבּוּ‎	תסיבינה / תְּסִבֶּינָה‎1
	third	יָסֵב‎	תָּסֵב‎	יָסֵבּוּ‎	תסיבינה / תְּסִבֶּינָה‎1
imperative		הָסֵב	הָסֵבִּי‎	הָסֵבּוּ‎	הסיבינה / הֲסִבֶּינָה‎1
notes		Rare in Modern Hebrew.