הכיל

הכיל

Hebrew

Root
כ־ו־ל‎

Verb

הֵכִיל • (hekhíl) (hif'il construction)

1. To contain.

Conjugation

Conjugation of הֵכִיל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָכִיל‎ action noun: הֲכָלָה‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵכַלְתִּי‎		הֵכַלְנוּ‎
	second	הֵכַלְתָּ‎	הֵכַלְתְּ‎	הֲכַלְתֶּם‎1	הֲכַלְתֶּן‎1
	third	הֵכִיל	הֵכִילָה‎	הֵכִילוּ‎
present		מֵכִיל‎	מְכִילָה‎	מְכִילִים‎	מְכִילוֹת‎
future	first	אָכִיל‎		נָכִיל‎
	second	תָּכִיל‎	תָּכִילִי‎	תָּכִילוּ‎	תָּכֵלְנָה‎2
	third	יָכִיל‎	תָּכִיל‎	יָכִילוּ‎	תָּכֵלְנָה‎2
imperative		הָכֵל‎	הָכִילִי‎	הָכִילוּ‎	הָכֵלְנָה‎2
notes		Pronounced הֵכַלְתֶּם‎ and הֵכַלְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew. Uncommon in Modern Hebrew.

Anagrams

• יכלה
• היכל