הילל

הילל

Hebrew

Root
ה־ל־ל‎ (h-l-l)

Verb

הילל / הִלֵּל • (hilél) (pi'el construction)

1. to praise, glorify, exalt
   • Psalms 150:1–6

     ‏הַלְלוּ־יָהּ הַלְלוּ־אֵל בְּקָדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ […] כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ־יָהּ׃‎‎

     hal'lu-yáh hal'lu-'él b'kodshó hal'lúhu bir'kía' 'uzó. […] kol han'shamá t'halél yáh hal'lu-yáh.
     haləlū-yāh haləlū-ʾēl bəqoḏšō haləlū́hū birəqī́aʿ ʿuzzō. […] kōl hannəšāmā təhallēl yāh haləlū-yāh.

     Hallelujah [Praise the Lord]. Praise God in His sanctuary; praise Him in the firmament of His power. […] Let every thing that hath breath praise the Lord. Hallelujah [Praise the Lord].

Conjugation

Conjugation of הילל / הִלֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַלֵּל‎ action noun: הילול / הִלּוּל‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	היללתי / הִלַּלְתִּי‎		היללנו / הִלַּלְנוּ‎
	second	היללת / הִלַּלְתָּ‎	היללת / הִלַּלְתְּ‎	היללתם / הִלַּלְתֶּם‎	היללתן / הִלַּלְתֶּן‎
	third	הילל / הִלֵּל	היללה / הִלְּלָה‎	היללו / הִלְּלוּ‎
present		מְהַלֵּל‎	מְהַלֶּלֶת‎	מְהַלְּלִים‎	מְהַלְּלוֹת‎
future	first	אֲהַלֵּל‎		נְהַלֵּל‎
	second	תְּהַלֵּל‎	תְּהַלְּלִי‎	תְּהַלְּלוּ‎	תְּהַלֵּלְנָה‎1
	third	יְהַלֵּל‎	תְּהַלֵּל‎	יְהַלְּלוּ‎	תְּהַלֵּלְנָה‎1
imperative		הַלֵּל‎	הַלְּלִי‎	הַלְּלוּ‎	הַלֵּלְנָה‎1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• הַלְלוּיָהּ‎ (hal'luyah, “hallelujah”)
• מַהֲלַלְאֵל‎ (Mahalal'ēl, “Mahalalel”)
• הַלֵּל‎ (Hallēl, “Hallel, the series of Psalms 113 to 118 used in Jewish liturgy”)