הותקן

הותקן

Hebrew

Root
ת־ק־ן‎

Etymology

Passive of הִתְקִין‎ (hitkín).

Verb

הותקן \\ הֻתְקַן • (hutkán) (huf'al construction, active counterpart הִתְקִין‎)

1. To be installed: to be placed, to be positioned.

Conjugation

Conjugation of הותקן \\ הֻתְקַן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הותקנתי \\ הֻתְקַנְתִּי‎		הותקנו \\ הֻתְקַנּוּ‎
	second	הותקנת \\ הֻתְקַנְתָּ‎	הותקנת \\ הֻתְקַנְתְּ‎	הותקנתם \\ הֻתְקַנְתֶּם‎	הותקנתן \\ הֻתְקַנְתֶּן‎
	third	הותקן \\ הֻתְקַן	הותקנה \\ הֻתְקְנָה‎	הותקנו \\ הֻתְקְנוּ‎
present		מותקן \\ מֻתְקָן‎	מותקנת \\ מֻתְקֶנֶת‎	מותקנים \\ מֻתְקָנִים‎	מותקנות \\ מֻתְקָנוֹת‎
future	first	אותקן \\ אֻתְקַן‎		נותקן \\ נֻתְקַן‎
	second	תותקן \\ תֻּתְקַן‎	תותקני \\ תֻּתְקְנִי‎	תותקנו \\ תֻּתְקְנוּ‎	תותקנה \\ תֻּתְקַנָּה‎1
	third	יותקן \\ יֻתְקַן‎	תותקן \\ תֻּתְקַן‎	יותקנו \\ יֻתְקְנוּ‎	תותקנה \\ תֻּתְקַנָּה‎1
imperative		—	—	—	—1
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

Derived terms

• מותקן \\ מֻתְקָן‎ (mutkán)