הותיר
Hebrew
Root |
---|
י־ת־ר |
Verb
הוֹתִיר • (hotír) (hif'il construction)
- to leave behind
Conjugation
Conjugation of הוֹתִיר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | הוֹתַרְתִּי | הוֹתַרְנוּ | ||
second | הוֹתַרְתָּ | הוֹתַרְתְּ | הוֹתַרְתֶּם | הוֹתַרְתֶּן | |
third | הוֹתִיר | הוֹתִירָה | הוֹתִירוּ | ||
present | מוֹתִיר | מוֹתִירָה | מוֹתִירִים | מוֹתִירוֹת | |
future | first | אוֹתִיר | נוֹתִיר | ||
second | תּוֹתִיר | תּוֹתִירִי | תּוֹתִירוּ | תּוֹתֵרְנָה1 | |
third | יוֹתִיר | תּוֹתִיר | יוֹתִירוּ | תּוֹתֵרְנָה1 | |
imperative | הוֹתֵר | הוֹתִירִי | הוֹתִירוּ | הוֹתֵרְנָה1 | |
notes |
|