הוכר
Hebrew
Root |
---|
נ־כ־ר |
Verb
הוכר \\ הֻכַּר • (hukár) (huf'al construction, active counterpart הִכִּיר)
- to be recognized
Conjugation
Conjugation of הוכר \\ הֻכַּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | הוכרתי \\ הֻכַּרְתִּי | הוכרנו \\ הֻכַּרְנוּ | ||
second | הוכרת \\ הֻכַּרְתָּ | הוכרת \\ הֻכַּרְתְּ | הוכרתם \\ הֻכַּרְתֶּם | הוכרתן \\ הֻכַּרְתֶּן | |
third | הוכר \\ הֻכַּר | הוכרה \\ הֻכְּרָה | הוכרו \\ הֻכְּרוּ | ||
present | מוכר \\ מֻכָּר | מוכרת \\ מֻכֶּרֶת | מוכרים \\ מֻכָּרִים | מוכרות \\ מֻכָּרוֹת | |
future | first | אוכר \\ אֻכַּר | נוכר \\ נֻכַּר | ||
second | תוכר \\ תֻּכַּר | תוכרי \\ תֻּכְּרִי | תוכרו \\ תֻּכְּרוּ | תוכרנה \\ תֻּכַּרְנָה1 | |
third | יוכר \\ יֻכַּר | תוכר \\ תֻּכַּר | יוכרו \\ יֻכְּרוּ | תוכרנה \\ תֻּכַּרְנָה1 | |
imperative | — | — | — | —1 | |
notes |
|