הדאיג

הדאיג

Hebrew

Etymology

Root
ד־א־ג‎

Causative of דאג‎ (da'ág), from the root ד־א־ג‎ (d-'-g).

Verb

הִדְאִיג • (hid'íg) (hif'il construction)

1. (transitive) To worry (someone), to concern (someone): to cause (someone) to worry.

Conjugation

Conjugation of הִדְאִיג (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַדְאִיג‎ action noun: הַדְאָגָה‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִדְאַגְתִּי‎		הִדְאַגְנוּ‎
	second	הִדְאַגְתָּ‎	הִדְאַגְתְּ‎	הִדְאַגְתֶּם‎	הִדְאַגְתֶּן‎
	third	הִדְאִיג	הִדְאִיגָה‎	הִדְאִיגוּ‎
present		מַדְאִיג‎	מַדְאִיגָה‎	מַדְאִיגִים‎	מַדְאִיגוֹת‎
future	first	אַדְאִיג‎		נַדְאִיג‎
	second	תַּדְאִיג‎	תַּדְאִיגִי‎	תַּדְאִיגוּ‎	תַּדְאֵגְנָה‎1
	third	יַדְאִיג‎	תַּדְאִיג‎	יַדְאִיגוּ‎	תַּדְאֵגְנָה‎1
imperative		הַדְאֵג‎	הַדְאִיגִי‎	הַדְאִיגוּ‎	הַדְאֵגְנָה‎1
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

Derived terms

• מדאיג‎ (mad'íg)