הבליע
Hebrew
Root |
---|
ב־ל־ע |
Verb
הִבְלִיעַ • (hivlía) (hif'il construction)
- to insinuate, hint; to allude to
- to cover up; to cover one's tracks
- to cause to swallow
- to slur (words, etc.)
Conjugation
Conjugation of הִבְלִיעַ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | הִבְלַעְתִּי | הִבְלַעְנוּ | ||
second | הִבְלַעְתָּ | הִבְלַעְתְּ | הִבְלַעְתֶּם | הִבְלַעְתֶּן | |
third | הִבְלִיעַ | הִבְלִיעָה | הִבְלִיעוּ | ||
present | מַבְלִיעַ | מַבְלִיעָה | מַבְלִיעִים | מַבְלִיעוֹת | |
future | first | אַבְלִיעַ | נַבְלִיעַ | ||
second | תַּבְלִיעַ | תַּבְלִיעִי | תַּבְלִיעוּ | תַּבְלַעְנָה1 | |
third | יַבְלִיעַ | תַּבְלִיעַ | יַבְלִיעוּ | תַּבְלַעְנָה1 | |
imperative | הַבְלֵעַ | הַבְלִיעִי | הַבְלִיעוּ | הַבְלַעְנָה1 | |
notes |
|