הביא

הביא

Hebrew

Etymology

Root
ב־ו־א‎

From the root ב־ו־א‎ (b-v-').

Verb

הֵבִיא • (heví) (hif'il construction, passive counterpart הוּבָא‎)

1. To bring.

   מה אתה מביא למסיבה?‎ — ma atá meví lam'sibá? — What are you bringing to the party?

   • (Can we date this quote?) Israeli folksong,

     הבאנו שלום עליכם.‎ — hevénu shalóm aleikhém. — We have brought peace upon you.

Conjugation

Conjugation of הֵבִיא (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָבִיא‎ action noun: הֲבָאָה‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵבֵאתִי‎		הֵבֵאנוּ‎
	second	הֵבֵאתָ‎	הֵבֵאת‎	הֲבֵאתֶם‎1	הֲבֵאתֶן‎1
	third	הֵבִיא	הֵבִיאָה‎	הֵבִיאוּ‎
present		מֵבִיא‎	מְבִיאָה‎	מְבִיאִים‎	מְבִיאוֹת‎
future	first	אָבִיא‎		נָבִיא‎
	second	תָּבִיא‎	תָּבִיאִי‎	תָּבִיאוּ‎	תָּבֶאנָה‎2
	third	יָבִיא‎	תָּבִיא‎	יָבִיאוּ‎	תָּבֶאנָה‎2
imperative		הָבֵא‎	הָבִיאִי‎	הָבִיאוּ‎	הָבֶאנָה‎2
notes		Pronounced הֵבֵאתֶם‎ and הֵבֵאתֶן‎ in informal Modern Hebrew. Uncommon in Modern Hebrew.

Anagrams

• אביה‎
• איבה‎