דחף

דחף

Hebrew

Etymology 1

Root
ד־ח־ף‎ (d-ḥ-p)

Noun

דַּחַף • (dákhaf) m (plural indefinite דְּחָפִים‎) [pattern: קֶטֶל]

1. impulse, urge, compulsion, desire

Declension

Declension of דַּחַף

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	דַּחַף	first	דַּחָפִי‎		דַּחָפֵנוּ‎
	definite	הַדַּחַף‎	second	דַּחָפְךָ‎	דַּחָפֵךְ‎	דַּחַפְכֶם‎	דַּחַפְכֶן‎
	construct	דַּחַף־	third	דַּחָפוֹ‎	דַּחָפָהּ‎	דַּחָפָם‎	דַּחָפָן‎
plural	indefinite	דְּחָפִים‎	first	דחפיי / דְּחָפַי‎		דְּחָפֵינוּ‎
	definite	הַדְּחָפִים‎	second	דְּחָפֶיךָ‎	דחפייך / דְּחָפַיִךְ‎	דיחפיכם / דִּחְפֵּיכֶם‎	דיחפיכן / דִּחְפֵּיכֶן‎
	construct	דיחפי־ / דִּחְפֵּי־‎	third	דְּחָפָיו‎	דְּחָפֶיהָ‎	דיחפיהם / דִּחְפֵּיהֶם‎	דיחפיהן / דִּחְפֵּיהֶן‎

Etymology 2

Root
ד־ח־ף‎ (d-ḥ-p)

Verb

דָּחַף • (dakháf) (pa'al construction)

1. to push
2. to push back, to postpone

Conjugation

Conjugation of דָּחַף (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לדחוף / לִדְחֹף‎ action noun: דְּחִיפָה‎ passive participle: דָּחוּף‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	דָּחַפְתִּי‎		דָּחַפְנוּ‎
	second	דָּחַפְתָּ‎	דָּחַפְתְּ‎	דְּחַפְתֶּם‎1	דְּחַפְתֶּן‎1
	third	דָּחַף	דָּחֲפָה‎	דָּחֲפוּ‎
present		דּוֹחֵף‎	דּוֹחֶפֶת‎	דּוֹחֲפִים‎	דּוֹחֲפוֹת‎
future	first	אֶדְחַף‎		נִדְחַף‎
	second	תִּדְחַף‎	תִּדְחֲפִי‎	תִּדְחֲפוּ‎	תִּדְחַפְנָה‎2
	third	יִדְחַף‎	תִּדְחַף‎	יִדְחֲפוּ‎	תִּדְחַפְנָה‎2
imperative		דְּחַף	דַּחֲפִי‎	דַּחֲפוּ‎	דְּחַפְנָה‎2
notes		Pronounced דָּחַפְתֶּם‎ and דָּחַפְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of דָּחַף (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לדחוף / לִדְחֹף‎ action noun: דְּחִיפָה‎ passive participle: דָּחוּף‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	דָּחַפְתִּי‎		דָּחַפְנוּ‎
	second	דָּחַפְתָּ‎	דָּחַפְתְּ‎	דְּחַפְתֶּם‎1	דְּחַפְתֶּן‎1
	third	דָּחַף	דָּחֲפָה‎	דָּחֲפוּ‎
present		דּוֹחֵף‎	דּוֹחֶפֶת‎	דּוֹחֲפִים‎	דּוֹחֲפוֹת‎
future	first	אדחוף / אֶדְחֹף‎		נדחוף / נִדְחֹף‎
	second	תדחוף / תִּדְחֹף‎	תִּדְחֲפִי‎	תִּדְחֲפוּ‎	תדחופנה / תִּדְחֹפְנָה‎2
	third	ידחוף / יִדְחֹף‎	תדחוף / תִּדְחֹף‎	יִדְחֲפוּ‎	תדחופנה / תִּדְחֹפְנָה‎2
imperative		דחוף / דְּחֹף‎	דַּחֲפִי‎	דַּחֲפוּ‎	דחופנה / דְּחֹפְנָה‎2
notes		Pronounced דָּחַפְתֶּם‎ and דָּחַפְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Antonyms

• (push): מָשַׁךְ‎ (mashákh)

Derived terms

• דַּחְפּוֹר‎ (dakhpór)

Anagrams

• פ־ח־ד‎, פחד‎