דוכא

דוכא

Aramaic

Pronunciation

• IPA^(key): /dukɑʔ/

Noun

דוכא • (transliteration needed) m (plural דוכותא‎ or דוכיתא‎, singular feminine counterpart דוכתא‎)

1. place

---

Hebrew

Root
ד־כ־א‎

Verb

דוכא \\ דֻּכָּא • (duka') (pu'al construction, active counterpart דיכא \\ דִּכֵּא‎)

1. to be oppressed, to be subjugated

Conjugation

Conjugation of דוכא \\ דֻּכָּא (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	דוכאתי \\ דֻּכֵּאתִי‎		דוכאנו \\ דֻּכֵּאנוּ‎
	second	דוכאת \\ דֻּכֵּאתָ‎	דוכאת \\ דֻּכֵּאת‎	דוכאתם \\ דֻּכֵּאתֶם‎	דוכאתן \\ דֻּכֵּאתֶן‎
	third	דוכא \\ דֻּכָּא	דוכאה \\ דֻּכְּאָה‎	דוכאו \\ דֻּכְּאוּ‎
present		מדוכא \\ מְדֻכָּא‎	מדוכאת \\ מְדֻכֵּאת‎	מדוכאים \\ מְדֻכָּאִים‎	מדוכאות \\ מְדֻכָּאוֹת‎
future	first	אדוכא \\ אֲדֻכָּא‎		נדוכא \\ נְדֻכָּא‎
	second	תדוכא \\ תְּדֻכָּא‎	תדוכאי \\ תְּדֻכְּאִי‎	תדוכאו \\ תְּדֻכְּאוּ‎	תדוכאנה \\ תְּדֻכֶּאנָה‎1
	third	ידוכא \\ יְדֻכָּא‎	תדוכא \\ תְּדֻכָּא‎	ידוכאו \\ יְדֻכְּאוּ‎	תדוכאנה \\ תְּדֻכֶּאנָה‎1
imperative		—	—	—	—1
notes		Uncommon in Modern Hebrew.