גנז

גנז

Hebrew

Etymology

Root
ג־נ־ז‎ (g-n-z)

From the root ג־נ־ז‎ (g-n-z), probably from Persian گنج‎ (ganj, “treasure”, noun); compare Classical Syriac ܓܙܐ‎ (gazzā) and Arabic كنز‎ (kanz).

Verb

גָּנַז • (ganáz) (pa'al construction, future יגנוז \\ יִגְנֹז‎, passive participle גָּנוּז‎)

1. to shelve, to store
   • a. 217 C.E., Mishnah, Middot 4:7:

     ‏וְהוּא הָיָה נִקְרָא בֵּית הַחֲלִיפוֹת, שֶׁשָּׁם גּוֹנְזִים אֶת הַסַּכִּינִים.‎‎

     v-hu hayá niqrá beit ha-ḥalifot, she-sham gonzim et ha-sakinim

     and it was called the House of Replacements, for there they stored the knives

2. (Talmudic) to suppress (a book) as heretical
   • a. 500 C.E., Babylonian Talmud, Shabbat 30b:

     ‏בַּקְּשׁוּ חֲכָמִים לִגְנֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת מִפְּנֵי שֶׁדְּבָרָיו סוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה.‎‎

     Baqshú ḥakhamim lignoz séfer Kohélet mipnéi she-dvaráv sotrín zeh et zeh

     The sages sought to suppress as heretical the book of Ecclesiastes because its words contradict one another

Conjugation

Conjugation of גָּנַז (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לגנוז / לִגְנֹז‎ action noun: גְּנִיזָה‎ passive participle: גָּנוּז‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	גָּנַזְתִּי‎		גָּנַזְנוּ‎
	second	גָּנַזְתָּ‎	גָּנַזְתְּ‎	גְּנַזְתֶּם‎1	גְּנַזְתֶּן‎1
	third	גָּנַז	גָּנְזָה‎	גָּנְזוּ‎
present		גּוֹנֵז‎	גּוֹנֶזֶת‎	גּוֹנְזִים‎	גּוֹנְזוֹת‎
future	first	אגנוז / אֶגְנֹז‎		נגנוז / נִגְנֹז‎
	second	תגנוז / תִּגְנֹז‎	תִּגְנְזִי‎	תִּגְנְזוּ‎	תגנוזנה / תִּגְנֹזְנָה‎2
	third	יגנוז / יִגְנֹז‎	תגנוז / תִּגְנֹז‎	יִגְנְזוּ‎	תגנוזנה / תִּגְנֹזְנָה‎2
imperative		גנוז / גְּנֹז‎	גִּנְזִי‎	גִּנְזוּ‎	גנוזנה / גְּנֹזְנָה‎2
notes		Pronounced גָּנַזְתֶּם‎ and גָּנַזְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• גְּנִיזָה‎ (g'nizá)
• גְנָזִים‎ (g'nazím)