בתולים

בתולים

Hebrew

Root
ב־ת־ל‎ (b-t-l)

Noun

בְּתוּלִים • (b'tulím) m pl (plural construct בְּתוּלֵי־‎)

1. hymen
2. virginity
3. purity, chasteness
4. youth, salad days

Declension

Declension of בְּתוּלִים

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
plural	indefinite	בְּתוּלִים	first	בתוליי / בְּתוּלַי‎		בְּתוּלֵינוּ‎
	definite	הַבְּתוּלִים‎	second	בְּתוּלֶיךָ‎	בתולייך / בְּתוּלַיִךְ‎	בְּתוּלֵיכֶם‎	בְּתוּלֵיכֶן‎
	construct	בְּתוּלֵי־‎	third	בְּתוּלָיו‎	בְּתוּלֶיהָ‎	בְּתוּלֵיהֶם‎	בְּתוּלֵיהֶן‎

Noun

בְּתוּלִים • (b'tulím) m pl

1. Plural indefinite form of בָּתוּל‎‎

References

• H1331 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible
• “בתולים” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language

Further reading

• בתולים on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia ^he