בער

בער

See also: Appendix:Variations of "ber"

Aramaic

Verb

בער • (transliteration needed)

1. (intransitive) burn

---

Hebrew

Root
ב־ע־ר‎ (b-ʿ-r)

Verb

בָּעַר • (ba'ár) (pa'al construction)

1. (intransitive) to burn
   • Exodus 3:2

     ‏וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל‎

     v'hiné has'né boér baésh v'has'né enénu ukál

     and, behold, the bush burned with fire, and the bush was not consumed

   • Deuteronomy 4:11, with translation of the King James Version:

     ‏וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם‎

     v'hahár boér baésh ad lev hashamáyim

     and the mountain burned with fire unto the midst of heaven

   • 1986, Ehud Manor (lyrics), Korin Allal (music), “אין לי ארץ אחרת‎ [I Have No Other Country]”:

     ‏אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת / גַּם אִם אַדְמָתִי בּוֹעֶרֶת / רָק מִלָּה בְּעִבְרִית חוֹדֶרֶת / אֶל עוֹרְקַי, אֶל נִשְׁמָתִי / בְּגוּף כּוֹאֵב, בְּלֵב רָעֵב / כָּאן הוּא בֵּיתִי‎‎

     I have no other country / Even if my land is burning / Just a word in Hebrew penetrates / My veins, my soul / With an aching body, with a starving heart / Here is my home

Conjugation

Conjugation of בָּעַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לבעור / לִבְעֹר‎ action noun: בְּעִירָה‎ passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	בָּעַרְתִּי‎		בָּעַרְנוּ‎
	second	בָּעַרְתָּ‎	בָּעַרְתְּ‎	בְּעַרְתֶּם‎1	בְּעַרְתֶּן‎1
	third	בָּעַר	בָּעֲרָה‎	בָּעֲרוּ‎
present		בּוֹעֵר‎	בּוֹעֶרֶת‎	בּוֹעֲרִים‎	בּוֹעֲרוֹת‎
future	first	אֶבְעַר‎		נִבְעַר‎
	second	תִּבְעַר‎	תִּבְעֲרִי‎	תִּבְעֲרוּ‎	תִּבְעַרְנָה‎2
	third	יִבְעַר‎	תִּבְעַר‎	יִבְעֲרוּ‎	תִּבְעַרְנָה‎2
imperative		בְּעַר	בַּעֲרִי‎	בַּעֲרוּ‎	בְּעַרְנָה‎2
notes		Pronounced בָּעַרְתֶּם‎ and בָּעַרְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• H1197 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Verb

ביער / בִּעֵר • (bi'ér) (pi'el construction)

1. (transitive) to destroy, remove
   • 1 Kings 22:47, with Young's Literal Translation:

     ‏וְיֶתֶר הַקָּדֵשׁ אֲשֶׁר נִשְׁאַר בִּימֵי אָסָא אָבִיו בִּעֵר מִן הָאָרֶץ‎

     v'yéter hakédesh ashér nish'ár bimé asá avív biér min haárets

     And the remnant of the whoremongers who were left in the days of Asa his father he took away out of the land

   • 2 Kings 23:24, with translation of the King James Version:

     ‏וְאֵת כָּל הַשִּׁקֻּצִים אֲשֶׁר נִרְאוּ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלַ‍ִם בִּעֵר יֹאשִׁיָּהוּ‎

     v'et kol hashikutsím ashér nir'ú b'érets y'hudá uvirushaláyim biér yoshiyáhu

     and all the abominations that were spied in the land of Judah and in Jerusalem, did Josiah put away

Conjugation

Conjugation of ביער / בִּעֵר‎ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְבַעֵר‎ action noun: ביעור / בִּעוּר‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	ביערתי / בִּעַרְתִּי‎		ביערנו / בִּעַרְנוּ‎
	second	ביערת / בִּעַרְתָּ‎	ביערת / בִּעַרְתְּ‎	ביערתם / בִּעַרְתֶּם‎	ביערתן / בִּעַרְתֶּן‎
	third	ביער / בִּעֵר‎	ביערה / בִּעֲרָה‎	ביערו / בִּעֲרוּ‎
present		מְבַעֵר‎	מְבַעֶרֶת‎	מְבַעֲרִים‎	מְבַעֲרוֹת‎
future	first	אֲבַעֵר‎		נְבַעֵר‎
	second	תְּבַעֵר‎	תְּבַעֲרִי‎	תְּבַעֲרוּ‎	תְּבַעֵרְנָה‎1
	third	יְבַעֵר‎	תְּבַעֵר‎	יְבַעֲרוּ‎	תְּבַעֵרְנָה‎1
imperative		בַּעֵר	בַּעֲרִי‎	בַּעֲרוּ‎	בַּעֵרְנָה‎1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Noun

בַּעַר • (bá'ar) m [pattern: קֶטֶל]

1. fool, stupid person
   • Psalms 73:22, with translation of the Darby Bible:

     ‏וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע‎

     vaaní váar v'lo edá

     Then I was brutish and knew nothing

   • Proverbs 12:1, with translation of the English Standard Version:

     ‏אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת וְשׂוֹנֵא תוֹכַחַת בָּעַר‎‎

     ohév musár ohév dáat v'soné tocháchat báar

     Whoever loves discipline loves knowledge, but he who hates reproof is stupid.

Derived terms

• בַּעֲרוּת‎ (ba'arút)

Proper noun

בְּעֹר • (b'or) m

1. Beor (a male given name)
   • Numbers 24:3, with translation of the King James Version:

     ‏וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן‎

     vayisá m'shaló vayomár n'um bil'ám b'no v'or un'úm hagéver sh'tum haáyin

     And he took up his parable, and said, Balaam the son of Beor hath said, and the man whose eyes are open hath said

---

Yiddish

Etymology

From Middle High German bër, from Old High German bero. Compare German Bär.

Pronunciation

• (Litvish, Poylish) IPA^(key): [bɛʁ]

Noun

בער • (ber) m, plural בערן‎ (bern), diminutive בערל‎ (berl) or בערעלע‎ (berele)

1. bear

Derived terms

• ווײַסער בער‎ (vayser ber)

Proper noun

בער • (ber) m

1. a male given name, often together with Hebrew equivalent דוב‎ (dov), i.e. דובֿ־בער‎ (dov-ber)