בילה
Hebrew
| Root |
|---|
| ב־ל־ה |
Verb
בילה \\ בִּלָּה • (bilá) (pi'el construction, infinitive לְבַלּוֹת)
- to have a good time, to enjoy life
- to spend time
Conjugation
Conjugation of בילה \\ בִּלָּה (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | ביליתי \\ בִּלִּיתִי | בילינו \\ בִּלִּינוּ | ||
| second | בילית \\ בִּלִּיתָ | בילית \\ בִּלִּית | ביליתם \\ בִּלִּיתֶם | ביליתן \\ בִּלִּיתֶן | |
| third | בילה \\ בִּלָּה | בילתה \\ בִּלְּתָה | בילו \\ בִּלּוּ | ||
| present | מְבַלֶּה | מְבַלָּה | מְבַלִּים | מְבַלּוֹת | |
| future | first | אֲבַלֶּה | נְבַלֶּה | ||
| second | תְּבַלֶּה | תְּבַלִּי | תְּבַלּוּ | תְּבַלֶּינָה1 | |
| third | יְבַלֶּה | תְּבַלֶּה | יְבַלּוּ | תְּבַלֶּינָה1 | |
| imperative | בַּלֵּה | בַּלִּי | בַּלּוּ | בַּלֶּינָה1 | |
| notes |
| ||||