ביכר
Hebrew
| Root |
|---|
| ב־כ־ר (b-k-r) |
Verb
ביכר / בִּכֵּר • (bikér) (pi'el construction)
- To give birth for the first time.
- a. 1200, Maimonides, משנה תורה, בכורות chapter 4:
- הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה מִן הַנָּכְרִי וְאֵין יָדוּעַ אִם בִּכְּרָה אוֹ לֹא בִּכְּרָה וְיָלְדָה אֶצְלוֹ הֲרֵי זֶה סְפֵק בְּכוֹר
- Ha-lokéaḥ b'hemáh min ha-nokhrí v-ein yadúa im bikráh o lo bikráh v-yaldáh etsló, haréi zeh s'fék b'khór
- When a person purchases an animal from a gentile and does not know whether it gave birth already or not, if it gives birth in his possession, the offspring is considered a firstborn because of the doubt.
- a. 1200, Maimonides, משנה תורה, בכורות chapter 4:
- To designate a specific child the firstborn.
- Deuteronomy 21:16, with Young's Literal Translation:
- לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת־בֶּן־הָאֲהוּבָה עַל־פְּנֵי בֶן־הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר
- ló yuchál l'vakér et-ben-haahuvá al-p'né ven-has'nuá hab'chór
- he is not able to declare first-born the son of the loved one, in the face of the son of the hated one -- the first-born.
- לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת־בֶּן־הָאֲהוּבָה עַל־פְּנֵי בֶן־הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר
- Deuteronomy 21:16, with Young's Literal Translation:
- (of produce) To ripen.
- a. 217 C.E., Mishnah, Menachot:
- מִצְוַת הָעֹמֶר לָבֹא מִן הַקָּרוֹב. לֹא בִכֵּר הַקָּרוֹב לִירוּשָׁלַיִם, מְבִיאִים אוֹתוֹ מִכָּל מָקוֹם.
- mitzvát haómer lavó mín hakaróv ló vikér hakaróv lirushaláyim, m'viím otó mikól makóm
- The mitzvah of the omer should come from nearby. If the [crop] near Jerusalem has not ripened, bring it from any place.
- a. 217 C.E., Mishnah, Menachot:
Conjugation
Conjugation of ביכר / בִּכֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | ביכרתי / בִּכַּרְתִּי | ביכרנו / בִּכַּרְנוּ | ||
| second | ביכרת / בִּכַּרְתָּ | ביכרת / בִּכַּרְתְּ | ביכרתם / בִּכַּרְתֶּם | ביכרתן / בִּכַּרְתֶּן | |
| third | ביכר / בִּכֵּר | ביכרה / בִּכְּרָה | ביכרו / בִּכְּרוּ | ||
| present | מְבַכֵּר | מְבַכֶּרֶת | מְבַכְּרִים | מְבַכְּרוֹת | |
| future | first | אֲבַכֵּר | נְבַכֵּר | ||
| second | תְּבַכֵּר | תְּבַכְּרִי | תְּבַכְּרוּ | תְּבַכֵּרְנָה1 | |
| third | יְבַכֵּר | תְּבַכֵּר | יְבַכְּרוּ | תְּבַכֵּרְנָה1 | |
| imperative | בַּכֵּר | בַּכְּרִי | בַּכְּרוּ | בַּכֵּרְנָה1 | |
| notes |
| ||||