בדה

בדה

Hebrew

Root
ב־ד־ה‎

Verb

בָּדָה • (badá) (pa'al construction)

1. to make up (a story), to fabricate

Conjugation

Conjugation of בָּדָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לִבְדּוֹת‎ action noun: — passive participle: בָּדוּי‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	בָּדִיתִי‎		בָּדִינוּ‎
	second	בָּדִיתָ‎	בָּדִית‎	בְּדִיתֶם‎1	בְּדִיתֶן‎1
	third	בָּדָה	בָּדְתָה‎	בָּדוּ‎
present		בּוֹדֶה‎	בּוֹדָה‎	בּוֹדִים‎	בּוֹדוֹת‎
future	first	אֶבְדֶּה‎		נִבְדֶּה‎
	second	תִּבְדֶּה‎	תִּבְדִּי‎	תִּבְדּוּ‎	תִּבְדֶּינָה‎2
	third	יִבְדֶּה‎	תִּבְדֶּה‎	יִבְדּוּ‎	תִּבְדֶּינָה‎2
imperative		בְּדֵה	בְּדִי‎	בְּדוּ‎	בְּדֶינָה‎2
notes		Pronounced בָּדִיתֶם‎ and בָּדִיתֶן‎ in informal Modern Hebrew. Uncommon in Modern Hebrew.

Synonyms

• פִבְּרֵק‎ (fibréq)