אפה

אפה

Arabic

Noun

אפה • (ʾāfa) f (plural אפאת‎ (ʾāfāt))

1. Judeo-Arabic spelling of آفَة‎ (ʔāfa, “damage, calamity, plague”)‎‎
   • Exodus 10:1 in Saadia Gaon's Tafsir (circa 10th century)

     ‏תׄם קאל אללה למוסי אדכׄל אלי פרעון פאני קד קוית קלבה וקלב קואדה לכי אחל אפאתי הדׄה בהם׃‎‎

     ṯumma qāla llāhu limūsā dḵul ʾilā firʿawna faʾinnī qad qawwaytu qalbahu waqalba quwwādihi likay ʾuḥilla ʾāfātī hāḏihi bahum.

     Then God said to Moses: Come to Pharaoh for I have just strengthened his heart and the heart of his commanders so that I might set upon them these my plagues.

---

Hebrew

Root
א־פ־ה‎ (ʾ-p-h)

Verb

אָפָה • (afá) (pa'al construction, infinitive לֶאֱפוֹת‎, future יֹאפֶה‎, imperative אֱפֵה, passive participle אָפוּי‎, passive counterpart נֶאֱפָה‎)

1. to bake

   ‏הוא אוהב לאפות לחם.‎‎

   hu ohev le'efot lekhem.

   He loves to bake bread.

   • Genesis 19:3, with translation of the New International Version:

     ‏וַיִּפְצַר־בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל־בֵּיתוֹ וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ׃‎‎

     But he pressed them strongly; so they turned aside to him and entered his house. And he made them a feast and baked unleavened bread, and they ate.

   • 1055, Samuel ibn Naghrillah, אִם תֵּבְךְּ (“If you cry”):

     ‏לוּ יֶחֱזֵנִי נָח, וְהוּא רָשׁ, יֵדַע / בַּמֶּה יְמִינִי הוֹד וְהוֹן אָסָפָה. ¶ מֵרִיב בְּיָגֵעַ וְאוֹפֶה סֹלֶת / פִּיו יַאֲכִיל סֹלֶת אֲשֶׁר לוֹ אָפָה.‎‎

     (please add an English translation of this quote)

   • 1935, Shai Agnon, סיפור פשוט (“A Simple Story”) (translated by Hillel Halkin):

     ‏ […] וידיה הקטנת עושות מלאכה הרבה, מבשלת ואופה ומכבסת ומאחה את הקרעים.‎‎

     […] and her small hands did every kind of task: the cooking and the baking and the washing and the mending.

Conjugation

Conjugation of אָפָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לֶאֱפוֹת‎ action noun: אֲפִיָּה‎ passive participle: אָפוּי‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	אָפִיתִי‎		אָפִינוּ‎
	second	אָפִיתָ‎	אָפִית‎	אֲפִיתֶם‎1	אֲפִיתֶן‎1
	third	אָפָה	אָפְתָה‎	אָפוּ‎
present		אוֹפֶה‎	אוֹפָה‎	אוֹפִים‎	אוֹפוֹת‎
future	first	אופה / אֹפֶה‎		נֹאפֶה‎
	second	תֹּאפֶה‎	תֹּאפִי‎	תֹּאפוּ‎	תֹּאפֶינָה‎2
	third	יֹאפֶה‎	תֹּאפֶה‎	יֹאפוּ‎	תֹּאפֶינָה‎2
imperative		אֱפֵה	אֱפִי‎	אֱפוּ‎	אֱפֶינָה‎2
notes		Pronounced אָפִיתֶם‎ and אָפִיתֶן‎ in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Further reading

• H644 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible