אסף

אסף

Hebrew

Root
א־ס־ף‎

Verb

אָסַף • (asáf) (pa'al construction, passive counterpart נֶאֱסַף‎)

1. (transitive) To gather, to collect: to bring a group of things together.

   ‏הילדים אספו את כל המשחקים והחזירו אותם לתוך התיבה.‎‎

   hay'ladím as'fú ét kól-hamiskhakím v'hekhzíru otám l'tókh hateivá.

   The children gathered all the games and put them back in the box.

2. (transitive) To take, to gather to oneself.

   ‏הוא אסף אותה בזרועותיו.‎‎

   hú asáf otá biz'ro'otáv.

   He took her in his arms.

3. (transitive) To pick up, to collect: to meet someone, and drive or lead them away.

   ‏באיזו שעה אתם אוספים אותו?‎‎

   b'éizo sha'á atém os'fím otó?

   At what time are you supposed to pick him up?

4. (transitive) To collect, to accumulate a collection of.

   ‏נערים רבים נהנים לאסוף בולי דואר.‎‎

   n'arím rabím nehením le'esóf buléi-dó'ar.

   Many young people enjoy collecting postage stamps.

Conjugation

Conjugation of אָסַף (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לאסוף \\ לֶאֱסֹף‎ action noun: אֲסִיפָה‎ passive participle: אָסוּף‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	אָסַפְתִּי‎		אָסַפְנוּ‎
	second	אָסַפְתָּ‎	אָסַפְתְּ‎	אֲסַפְתֶּם‎1	אֲסַפְתֶּן‎1
	third	אָסַף	אָסְפָה‎	אָסְפוּ‎
present		אוֹסֵף‎	אוֹסֶפֶת‎	אוֹסְפִים‎	אוֹסְפוֹת‎
future	first	אאסוף \\ אֶאֱסֹף‎		נאסוף \\ נֶאֱסֹף‎
	second	תאסוף \\ תֶּאֱסֹף‎	תֶּאֶסְפִי‎	תֶּאֶסְפוּ‎	תאסופנה \\ תֶּאֱסֹפְנָה‎2
	third	יאסוף \\ יֶאֱסֹף‎	תאסוף \\ תֶּאֱסֹף‎	יֶאֶסְפוּ‎	תאסופנה \\ תֶּאֱסֹפְנָה‎2
imperative		אסוף \\ אֱסֹף‎	אִסְפִי‎	אִסְפוּ‎	אסופנה \\ אֱסֹפְנָה‎2
notes		Pronounced אָסַפְתֶּם‎ and אָסַפְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew. Uncommon in Modern Hebrew.

Noun

אֹסֶף • (ósef) m

1. defective spelling of אוֹסֶף‎.

Noun

אָסָף • (asáf) m

1. A male given name, Asaf.

Anagrams

• אפס‎