איים

איים

Hebrew

Etymology 1

Root
א־י־ם‎ (ʾ-y-m)

From the root א־י־ם‎ ('-y-m).

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /iˈjem/

Verb

איים / אִיֵּם • (iyém) (pi'el construction)

1. To threaten.

Conjugation

Conjugation of איים / אִיֵּם‎ (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive: לאיים / לְאַיֵּם‎
finite forms		masculine singular	feminine singular	masculine plural	feminine plural
past	first person	איימתי / אִיַּמְתִּי‎		איימנו / אִיַּמְנוּ‎
	second person	איימת / אִיַּמְתָּ‎	איימת / אִיַּמְתְּ‎	איימתם / אִיַּמְתֶּם‎	איימתן / אִיַּמְתֶּן‎ 1
	third person	איים / אִיֵּם‎	איימה / אִיְּמָה‎	איימו / אִיְּמוּ‎
present	all persons	מאיים / מְאַיֵּם‎	מאיימת / מְאַיֶּמֶת‎	מאיימים / מְאַיְּמִים‎	מאיימות / מְאַיְּמוֹת‎
future	first person	אאיים / אֲאַיֵּם‎		נאיים / נְאַיֵּם‎
	second person	תאיים / תְּאַיֵּם‎	תאיימי / תְּאַיְּמִי‎	תאיימו / תְּאַיְּמוּ‎	תאיימנה / תְּאַיֵּמְנָה‎ 2
	third person	יאיים / יְאַיֵּם‎	תאיים / תְּאַיֵּם‎	יאיימו / יְאַיְּמוּ‎	תאיימנה / תְּאַיֵּמְנָה‎ 2
imperative	second person	איים / אַיֵּם‎	איימי / אַיְּמִי‎	איימו / אַיְּמוּ‎	איימנה / אַיֵּמְנָה‎ 2
notes		Uncommon in modern informal Hebrew, but used in formal speech and writing. Uncommon in modern Hebrew.

Related terms

• איום‎

Noun

אִיִּים • (iyim)

1. Plural indefinite form of אִי‎ (í)‎.