אונן

אונן

Hebrew

Root
א־נ־ן‎ (ʾ-n-n)

Etymology

From the root א־נ־ן‎ . The root itself is denominal from the name of the biblical character Onan, whose name in turn means "mourner".

Verb

אוֹנֵן • (onén) (pi'el construction)

1. to masturbate
2. (slang) to be lazy

Conjugation

Conjugation of אוֹנֵן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְאוֹנֵן‎ action noun: אוֹנָנוּת‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	אוֹנַנְתִּי‎		אוֹנַנּוּ‎
	second	אוֹנַנְתָּ‎	אוֹנַנְתְּ‎	אוֹנַנְתֶּם‎	אוֹנַנְתֶּן‎
	third	אוֹנֵן	אוֹנְנָה‎	אוֹנְנוּ‎
present		מְאוֹנֵן‎	מְאוֹנֶנֶת‎	מְאוֹנְנִים‎	מְאוֹנְנוֹת‎
future	first	אֲאוֹנֵן‎		נְאוֹנֵן‎
	second	תְּאוֹנֵן‎	תְּאוֹנְנִי‎	תְּאוֹנְנוּ‎	תְּאוֹנֵנָּה‎1
	third	יְאוֹנֵן‎	תְּאוֹנֵן‎	יְאוֹנְנוּ‎	תְּאוֹנֵנָּה‎1
imperative		אוֹנֵן	אוֹנְנִי‎	אוֹנְנוּ‎	אוֹנֵנָּה‎1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Noun

אוֹנֵן • (onén) m (plural indefinite אוננים‎, singular construct אונן־)

1. masturbator, onanist

Proper noun

אוֹנָן‎ • (onán) m

1. (biblical) Onan

Derived terms

• אוֹנָנוּת‎ (onanút)

Descendants

• → English: Onan
• → Ancient Greek: Αὐνάν (Aunán)

References

• H209 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible