אומן

אומן

Hebrew

Etymology 1

Borrowed from Aramaic אוּמָּנָא‎ (ʾūmmānā, “artist, artisan, craftsman”) (Classical Syriac ܐܽܘܡܳܢܳܐ‎), from Akkadian 𒌝𒈪𒀀 (UM.MI.A /ʾummānu/, “expert, artisan, artist, craftsman, foreman”).[1][2][3]

Noun

אומן / אָמָּן • (omán) m

1. artist
2. master, craftsman, expert

Derived terms

• אָמָּנוּת‎ (omanút)

Noun

אומן / אֻמָּן • (umán) m

1. craftsman, artisan

Derived terms

• אומנות / אֻמָּנוּת‎ (umanút)

Etymology 2

Root
א־מ־ן‎ (ʾ-m-n)

Verb

אומן / אֻמַּן • ('umán) (pu'al construction, active counterpart אימן \\ אִמֵּן‎)

1. to be trained, to be coached

Conjugation

Conjugation of אומן / אֻמַּן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	אומנתי / אֻמַּנְתִּי‎		אומנו / אֻמַּנּוּ‎
	second	אומנת / אֻמַּנְתָּ‎	אומנת / אֻמַּנְתְּ‎	אומנתם / אֻמַּנְתֶּם‎	אומנתן / אֻמַּנְתֶּן‎
	third	אומן / אֻמַּן	אומנה / אֻמְּנָה‎	אומנו / אֻמְּנוּ‎
present		מאומן / מְאֻמָּן‎	מאומנת / מְאֻמֶּנֶת‎	מאומנים / מְאֻמָּנִים‎	מאומנות / מְאֻמָּנוֹת‎
future	first	אאומן / אֲאֻמַּן‎		נאומן / נְאֻמַּן‎
	second	תאומן / תְּאֻמַּן‎	תאומני / תְּאֻמְּנִי‎	תאומנו / תְּאֻמְּנוּ‎	תאומנה / תְּאֻמַּנָּה‎1
	third	יאומן / יְאֻמַּן‎	תאומן / תְּאֻמַּן‎	יאומנו / יְאֻמְּנוּ‎	תאומנה / תְּאֻמַּנָּה‎1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Verb

אוֹמֵן • (omén)

1. Masculine singular present participle and present tense of אָמַן‎ (amán)

Adjective

אוֹמֵן • ('omén) (feminine אוֹמֶנֶת‎, masculine plural אוֹמְנִים‎, feminine plural אוֹמְנוֹת‎)

1. nanny; foster parent

References

1. Fox, Michael V. (1996), “ʾAmon again”, in Journal of Biblical Literature, volume 115, issue 4, DOI:10.2307/3266351, page 699
2. Kaufman, Stephen A. (1974) The Akkadian Influences on Aramaic (The Oriental Institute of the University of Chicago Assyriological Studies; 19)‎, Chicago and London: The University of Chicago Press, →ISBN, page 109
3. “ˀwmn”, in The Comprehensive Aramaic Lexicon Project, Cincinnati: Hebrew Union College, 1986–