אַבסורד

אַבסורד

Yiddish

Etymology

Ultimately from Latin absurdus (“discordant; incongruous; silly”).

Pronunciation

• (YIVO) IPA^(key): /abˈsʊrd/

Adjective

אַבסורד • (absurd)

1. absurd, preposterous

Declension

Declension of אַבסורד

predicative					אַבסורד absurd
case	masculine	neuter			feminine	plural
		indefinite	definite	post./nom.
nominative	אַבסורדער‎ absurder	אַבסורד absurd	אַבסורדע‎ absurde	אַבסורדס‎ absurds	אַבסורדע‎ absurde	אַבסורדע‎ absurde
accusative	אַבסורדן‎ absurdn
dative			אַבסורדן‎ absurdn		אַבסורדער‎ absurder

Noun

אַבסורד • (absurd) m, plural אַבסורדן‎ (absurdn)

1. absurdity